אנשים רבים עם מחלת הפרקינסון מפתחים סיבוכים מוטוריים אשר אינם ניתנים לשליטה באמצעות התאמת מינון הלבודופה. בקרב המטופלים הללו, קיימת אי בהירות לגבי קבוצת התרופות היעילה ביותר כטיפול אדג'ובנטי.
עוד בעניין דומה
במחקר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology, מטרת החוקרים היתה לאמוד את ההשפעות ארוכות הטווח של טיפולים משולבים שונים על איכות החיים כפי שדורגה על ידי המטופלים.
החוקרים השוו בין אגוניסט לדופמין לעומת מעכב קליטה חוזרת של דופמין (DRI: dopamine reuptake inhibitor), באמצעות מעכב monoamine oxidase type B (MAO-B), או מעכב catechol-O-methyltransferase (COMT). הטיפולים שנבדקו ניתנו למטופלים הסובלים מסיבוכים מוטוריים של מחלת הפרקינסון והוספו לטיפול עם לבודופה.
לצורך כך, החוקרים ערכו מחקר מעשי (פרגמטי), סמי-פקטוריאלי (1 × 2) ואקראי. הנבדקים נאספו מ-64 מרפאות נוירולוגיות וגריאטריות (62 בבריטניה, 1 בצ'כיה, ו-1 ברוסיה), בין 23 בפברואר 2001 ועד 15 בדצמבר 2009. בסך-הכל נאספו 500 מטופלים חולי פרקינסון אידיופתית, אשר פיתחו סיבוכים מוטוריים בלתי נשלטים, אשר אין להם דמנציה. הנבדקים הוקצו באקראיות ביחס של 1:1:1 באמצעות תוכנת צמצום ממוחשבת. ניתוח המידע נערך בין 2017 ל-2020. ההתערבויות שנעשו במסגרת מחקר היו אגוניסט לדופמין בתווית-פתוחה, מעכב MAO-B, או מעכב COMT.
התוצאים הראשוניים היו ציונים בתחום הניידות ב-39-item Parkinson's Disease Questionnaire (PDQ-39), ועלות-תועלת (cost-effectiveness). התוצאים הוערכו טרם הכניסה למחקר, 6 ו-12 חודשים לאחר הקצאת האקראיות ומדי שנה לאחר מכן. החוקרים השתמשו במדידות חוזרות ותבחין log rank בגישת הכוונה לטפל (intention-to-treat).
בקרב 500 המשתתפים, הגיל הממוצע (SD) היה 73.0 (8.2) שנים; 314 משתתפים (62.8%) היו גברים. לאורך תקופה חציונית של 4.5 שנות מעקב (טווח, 0-13.3 שנים), המשתתפים בקבוצת האגוניסט לדופמין השיגו ניקוד ממוצע טוב יותר ב-2.4 נקודות (CI 1.3- עד 6.0 נקודות) במדד התנועתי של ה- PDQ-39, לעומת שילוב הקבוצות שטופלו עם מעכבי MAO-B ו-COMT. עם זאת, הבדל זה אינו מובהק (P=.20).
מבחינת הטיפול עם מעכבי קליטה חוזרת של דופמין, המשתתפים בקבוצת ה- MAO-B קיבלו ניקוד טוב יותר ב-4.2 נקודות (CI 0.4-7.9 נקודות) במדד התנועתי של ה- PDQ-39, לעומת המשתתפים מקבוצת ה-COMT. כמו כן, הם קיבלו ניקוד תועלת גבוה יותר ב-0.05 נקודות (CI 0.003-0.09 נקודות; P=.04) במדד EuroQol 5-dimension 3-level (EQ-5D-3L) לעומת קבוצת COMT.
שיפורים שאינם-מובהקים נמצאו במדד הסיכום של PDQ-39 (הפרש ממוצע 2.2 נקודות; CI 0.2- עד 4.5 נקודות; P=.07), ביחד עם הפחתה שאינה מובהקת בדמנציה (יחס שיעורים [RR] 0.70;CI 0.47-1.03; P = .07) ותמותה (RR 0.76; CI 0.56-1.03; P=.07). כאשר אגוניסטים לדופמין הושוו עם מעכבי MAO-B בלבד, התוצאים היו דומים.
החוקרים מסכמים כי בהשוואה לטיפול עם מעכבי MAO-B או אגוניסטים לדופמין, חולי פרקינסון עם סיבוכים מוטוריים שאינם נשלטים על ידי לבודופה דיווחו על איכות החיים פחותה יותר תחת השימוש במעכבי COMT כטיפול אדג'ובנטי. כיוון שמעכבי MAO-B הפיקו שליטה זהה במחלה, ייתכן ואין מספיק שימוש בטיפול אדג'ובנטי זה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות