מעכבים ל-B-cell activating factor - BAFF - הוערכו במחקרי Phase III במעל 4,000 מטופלים עם לופוס (SLE). אנליזות פוסט הוק של מחקרים אלה זיהו השפעה גדולה יותר של התרופה במטופלים שהחלו עם מחלה פעילה יותר, שימוש רב יותר בקורטיקוסטרואידים, נוגדנים מסוג Anti DS-DNA ורמות נמוכות של מרכיבי משלים מסוג C3 ו-C4.

מטרת המחקר היתה להעריך היעילות והבטיחות של blisibimod, מעכב של BAFF, באוכלוסיה של חולי לופוס עם מחלה פעילה.

442 מטופלים עם לופוס עם נוגדנים מסוג Antinuclear-antibodies או Anti DS-DNA ובעלי תוצאה של מעל עשר באינדקס Safety of Estrogen in Lupus Erythematosus National Assessment – Systemic Lupus Erythematosus Disease Activity Indexי(SELENA-SLEDAI), עברו רנדומיזציה וקיבלו blisibimod במנה שבועית של (200 מ"ג, מתן בצורת SC) או אינבו. המחקר עודד לגמילה לגמילה מקורטיקוסטרואידים החל משבוע 8. הנקודה הסופית למחקר היא SLE-Responder Index-6 SRI-6 בשבוע 52 למחקר.

המחקר לא הגיע לנקודה הסופית. עם זאת, לאורך המחקר נראו תוצאות בעלות משמעות סטטיסטית, וכמות משמעותית של מטופלים ב-blisibimod הצליחו לצמצם את השימוש בקורטיקוסטרואידים.

אפקט מוגבר של התרופה (כנמדד בעזרת SRI-6) נראה במטופלים שהצליחו במקביל לשימוש בתרופה לרדת במינון הקורטיקוסטרואידים אל מול נתוני הבסיס שלהם. במטופלים עם ערכי בסיס של מעל 56.5mg/mmol ביחס של חלבון לקריאטינים בשתן (UPCR), חלק גדול משמעותית ממטופלי blisibimod הראו ירידה של מעל 50% בערכי UPCR או ירידה לערכים של מתחת ל-56.5 mg/mmol. הפחתה בנוגדני המחלה, תאי B, וכן הגברה של מרכיבי משלים מסוג C3 ו-C4 נראו בעת השימוש ב-blisibimod.

התגובה של המטופלים לתרופה הייתה טובה ותופעות הלוואי הנפוצות ביותר היו זיהומים של מערכת הנשימה העליונה, זיהומים בדרכי השתן, אודם ורגישות באתר הזרקת התרופה ושלשול.

מסקנות המחקר היא שלמרות שהנקודה הסופית של המחקר לא הושגה, שימוש ב-blisibimod מקושר לצמצום השימוש בגלוקוקורטיקואידים, ירידה בכמות החלבון בשתן ושינוי ב-biomarkers.

מקור: 

Joan T Merrill et al (2018). Annals of the Rheumatic Diseases; http://dx.doi.org/10.1136/annrheumdis-2018-213032

נושאים קשורים:  מחקרים,  לופוס,  מחקר רנדומלי,  סמיות כפולה,  אינבו,  phase 3,  blisibimod